החלטה בתיק בש"א 13313/08

1. המבקש שאינו מיוצג, הגיש ביום 14.2.08, בקשת רשות ערעור (או ערעור) כך במקור -א.א.), על פסק הדין  של בית משפט לענייני משפחה במחוז תל אביב (להלן: " פסק הדין"), מיום  17.1.08 (כב' השופטת פלאוט), אשר ניתן בעקבות הודעת הצדדים כי הם מקבלים את הצעת בית המשפט לפשרה.

2. מטעמים שאינם מובנים, פתחה המזכירות תיק בקשת רשות ערעור במקום ערעור בזכות. על המזכירות לשנות את סטטוס התיק לתיק ערעור, לחייב באגרה המתאימה והסדרת כל המנהלה הדרושה.

3. המבקש, עותר לפטור אותו מהפקדת העירבון. בבקשה הנתמכת בתצהיר המבקש, נטען כי עקב מצבו הכספי של המבקש ובהתאם למסמכים שמצרף הוא מתקשה בהפקדת הערבון. עוד מציין המבקש את מצבו הרפואי בעת האחרונה, ומצרף לכך מסמכים. המבקש אף מציין את סיכוי הערעור הטובים לטענתו. 

4. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטעמה הסיכויים לקבלת הערעור קלושים הם. זאת ועוד, לעמדתה מצבו הכספי של המבקש הוא טוב לפי שהוא סוחר באלפי שקלים בבורסה בארה"ב, כי מוסר תשלומיו ירוד ובכלל זה לא שילם תשלומים בקשר עם מגוריו בדירת העיזבון נשוא הערעור.

5.   בתשובת המבקש לתגובת המשיבה, שהוגשה על ידו ביום 26.8.08, חזר המבקש על טענותיו, כאשר הכחיש את טענת ה משיבה באשר למצבו הכספי השפיר.

6. תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: " התקנות"), קובעת:

"המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב בדרך האמורה בסימן זה."

תקנה 432(א) לתקנות קובעת:

"פטור מחובת ערבון

(א)  החליט הרשם לפי בקשת המערער לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בעניין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך"

העירבון נועד להבטיח את תשלום ההוצאות שייפסקו לטובת המשיב באם הערעור יידחה. ההלכה הפסוקה מורה כי בית המשפט ישקול לעניין פטור מערבון בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש ובחינת סיכויי ההצלחה בערעור.

לעניין זה יפים דברי כב' השופטת פרוקצ'יה בבש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי :

" השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת ערבון הם שניים: מצבו הכלכלי של בעל-הדין, והאם ידו משגת לעמוד בתשלום הערבון; וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל; התנאים לפטור - מצב כלכלי קשה, וסיכויים טובים להצלחת ההליך הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור".

בגדר זה ציין בית המשפט העליון את החובה לשקול את זכות הגישה לערכאות על מנת שלא למנוע בשל חסרון כיס את יכולת בעל הדין להביא דברו לפני בית המשפט, תוך שקילת זכותו של הצד השני שלא יוטרד לשווא, הבטחת הוצאותיו ועוד. כן נקבע שעל בית המשפט הבוחן את הבקשה ליתן דעתו גם למידת מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות הצפוי, מיהות הצדדים ועוד (סעיף 12 לפסק הדין).

עוד ראיתי להפנות לדברי כב' השופט רובינשטיין ברע"א 321/07 אלינה גושן נ' עו"ד יורם אבי גיא . בית המשפט אבחן בין הדרגות השונות בהם נדרש בעל דין להפקיד או לשלם כספים, במסגרת הליך משפטי, כאשר לענייננו הורה בית המשפט בסעיף ה.(6)(ג) להחלטה:

" בדרגה השלישית מצוי העירבון בגדרי ערעור, שהוא חובה; כאן כבר מחזיק המשיב בידו פסק דין לטובתו, אך מששבים ומטריחים אותו לבית המשפט - יש צורך להבטיח כי יוכל לגבות הוצאות אם ייפסקו לטובתו. כאן נשקלים - אמנם בזהירות רבה - גם סיכויי הערעור, ברמה גבוהה מאשר באגרות, אף כי לא כנושא יחיד ונועל דלת, תוך שנזכור כי המדובר בבסיס בחובה, וזו נקודת המוצא."

מן הכלל אל הפרט:

7. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

8. בפתח הדברים אציין כי חסד נעשה עם המבקש שעה שהושת עליו עירבון בסך של 10,000 ש"ח בלבד, מתוך שגגת מזכירות שסברה שהוגשה בקשת רשות ערעור ולא ערעור, שכן אחרת היה מחוייב בערבון בסכום גבוה יותר בהתחשב בפער שנפסק כרגיל בין שני ההליכים.